ניכויים אסורים משכר עבודה לפי חוק הגנת השכר סעיף 25

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

חוק הגנת השכר מספק הגנה רחבה על שכר העובדים, וקובע סנקציות במטרה להרתיע את המעסיקים מלהלין שכר, באמצעות קביעת פיצויים גבוהים עקב הלנת שכר והטלת עונשים מכבירים. בנוסף, קובע החוק כללי שקיפות בדבר בשכר, באמצעות החובה לניהול פנקס שעות עבודה וקביעת פרטים אשר חייבים להופיע בתלוש המשכורת. בצורה זו, יכול עובד לפקח על משכורתו ולוודא כי המעסיק אינו פוגע בזכויותיו השונות.

סעיף 25 לחוק הגנת השכר קובע כי למעסיק אסור לנכות משכר העבודה ניכויים שלא הותרו מפורשת בחוק. את הסכום שנוכה בהתאם לסעיף זה, המעסיק נדרש להעביר למי שלו מיועד הסכום בתוך 30 ימים מהיום שבו רואים כמולן את השכר שממנו נוכה, אלא אם נקבעה בחוק דרך אחרת. במקרה שהמעסיק הפר את חובתו, יכול העובד להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה.

איסור כללי על ניכויים מהשכר

סעיף 25 לחוק קובע איסור כללי על ניכויים משכר עבודה, אולם מתיר רשימה מסוימת של ניכויים מותרים, וסכומים שחובה לנכותו לפי חוק, כגון: מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, הפרשות לקרן פנסיה, לקופת גמל, דמי חבר לארגון עובדים.

עובדים יכולים להסכים למתן תרומה חודשית קבועה מטעם מקום העבודה, לניכוי קבוע של ארוחות במקום העבודה ולניכויים לביטוחי רשות שונים. ואולם, במקרה שהעובד לא הסכים בכתב לניכויים מסוג זה, הם ייחשבו כניכויים אסורים.

הטלת קנס על עבירת משמעת

המעסיק רשאי לנכות מהשכר קנס הנובע מעבירת משמעת שהוטל על העובד בהתאם להסכם קיבוצי, אולם לגבי עובדים במגזר הפרטי שאינם עובדי מדינה, לא ניתן להטיל קנסות על עבירות משמעת במסגרת הסכמים קיבוציים. לפיכך מעסיק שהטיל קנס בגין עבירת משמעת, יצטרך לעמוד בנטל ההוכחה כי קיים הסכם קיבוצי המאפשר לו להטיל קנסות, וכי עמד בתנאים המפורטים בהסכם.

אם העובד עוזב את מקום העבודה, המעסיק רשאי לנכות יתרת חוב משכרו האחרון, במידה ונותר חוב שאינו שנוי במחלוקת. וכן לנכות הלוואה או מקדמה שקיבל העובד מהמעסיק, ושאישר את קבלתה בחתימה. סעיף זה למעשה מגן על המעסיק מפני תביעת הלנת שכר, עקב ניכוי המותר לפי חוק.

החזר הוצאות הכשרה

במקרה של התפטרות בטרם תקופה שנקבעה מראש בחוזה עבודה, רשאי המעסיק לנכות פיצוי מוסכם בגין עזיבה מוקדמת או החזר הוצאות הכשרה. ניכוי זה אסור אם הוא מוטל על העובד מבלי שניתנה לו הכשרה בתחילת העסקתו, או אם אין קשר בין גובה הפיצויים לעלות ההכשרה.

הטלת סנקציות בגין הפרת הוראות החוק

אם המעסיק הפר את חובתו, ניתן להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה של דיני העבודה. סעיף 25ב קובע את הסנקציה שתוטל על מעסיק אשר הפר את הוראות חוק הגנת השכר. הסנקציות בגין הפרת הוראות החוק נעות בין קנס למאסר. הפרות שונות של החוק גוררות סנקציות שונות. לרבות אי מסירת תלוש שכר או אי הכללת כל הפרטים הנדרשים בתלוש השכר גוררת קנס בגובה מסוים, בעוד שניכויים מהשכר בניגוד לחוק גוררים קנס גבוה יותר, ואף הלנת שכר עשויה לגרור עמה עונש מאסר.

תשלום עבור שעות נוספות

סעיף 5 לחוק אוסר על תשלום שכר גלובאלי המגלם בתוכו תשלום עבור שעות נוספות, עבודה ביום המנוחה השבועי וכדומה. החוק קובע כי חייבת להיות הפרדה בין שעות עבודה רגילות לשעות נוספות ואם המעסיק אינו עומד בהוראה זו, לעובד קמה עילת תביעה נגדו. עם זאת, בית הדין הכשיר פרקטיקה של שכר גלובאלי עבור שעות נוספות, כאשר המעסיק מסכים למספר מסוים של שעות נוספות מדי חודש מבלי לבדוק זאת באופן פרטני. מצב זה עשוי לפעול לעתים לטובת העובד, אשר גם אם לא עבד הוא יקבל את השכר עבורן.

מועד תשלום שכר חודשי

אם השכר מתקבל עבור חודש, על המעסיק לשלמו בסוף חודש העבודה. תשלום על עבודה בשכר, כאשר השכר משולם לפי שעה, ימי עבודה, שבוע עבודה או תוצר, יש לשלם בתום מחצית החודש שבו עבד העובד. אם אותו עובד עבד במהלך כל החודש, ניתן לשלם לו בתום החודש, בדומה לעובד במשכורת חודשית, אם שולמו לו מקדמות בהתאם למה שנקבע בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה.

פיצויים בגין הלנת שכר

שכר מולן הוא שכר שלא שולם עד היום התשיעי לאחר מועד התשלום. סעיף 17 לחוק קובע את גובה הפיצויים במקרה של הלנת שכר. לשכר מולן במקרה זה יתווסף פיצוי. הוראת החוק קובעת שתי אפשרויות לתשלום פיצויים, כאשר הפיצוי שיתווסף יהיה הגבוה מבין השתיים.

האפשרות הראשונה היא פיצוי הכולל 5% מהשכר עבור השבוע הראשון להלנת השכר, כאשר כל שבוע איחור נוסף יזכה את העובד בעוד 10% מהשכר. האפשרות השנייה כוללת את הפרשי ההצמדה לתקופה החל ממועד התשלום עד לתשלומו בפועל, ובנוסף 20% מסכום השכר המולן והפרשי ההצמדה יחד, עבור כל חודש של איחור במתן המשכורת.

התביעה לפיצויים תתיישן בתוך שנה מהיום בו נחשב השכר לשכר מולן, או בתוך 60 ימים, מהמועד שבו קיבל העובד את השכר שנחשב למולן, לפי המועד המוקדם יותר. ההתיישנות חלה לגבי הפיצויים ולא לגבי השכר עצמו. ובנוסף, קיים שיקול דעת לבית הדין בנוגע להפחתת או ביטול פיצויי הלנת שכר, במקרה שההלנה נעשתה בתום לב, עקב טעות או נסיבות שלמעסיק לא הייתה שליטה עליהן, או עקב חילוקי דעות בנוגע לקיום החוב. במצב זה יידרש המעסיק לשאת בתשלומי ריבית והצמדה בלבד.

פיצויים בגין הלנת פיצויי פיטורין

החוק קובע מספר אפשרויות למועד תשלום פיצויי פיטורין. המועד נקבע בהתאם לנסיבות משתנות, הסכם קיבוצי, חוזה אישי וכדומה, והם ייחשבו כמולנים אם לא שולמו תוך 15 יום ממועד התשלום הקבוע. אם הפיצויים שולמו עד היום השלושים ממועד התשלום המקורי, הם יורכבו אך ורק מהפרשי ההצמדה בגין האיחור בתשלום. אם שולמו הפיצויים במועד מאוחר יותר, מתווסף פיצוי של 20% מהפיצויים כולל הפרשי ההצמדה, עבור כל חודש של איחור.