קיצור שבוע עבודה ל 42 שעות, מהי המשמעות?

דרגו את המאמר

התקבלו 17 דירוגים בציון ממוצע: 4.1 מתוך 5

בעקבות חתימתו של שר העבודה והרווחה, חיים כץ, על צו הרחבה, החל מחודש אפריל 2018, שבוע העבודה בישראל יקוצר בשעה אחת, מ- 43 ל- 42 שעות שבועיות, כאשר המעסיק יבחר, על פי שיקול דעתו, את היום שבו העובדים יעבדו שעה אחת פחות.

על פי השינוי בחוק, החל מאחד באפריל 2018, עובדים שכירים במגזר הפרטי והציבורי במשרה מלאה יעבדו 50 שעות פחות בשנה, או 42 שעות בשבוע. הקיצור חל על כל מי שעובד 43 שעות שבועיות: סקטורים במגזר הציבורי שעובדים 42.5 שעות ירדו ל-42 שעות, ועובדים שעתיים - יעבדו 182 שעות עבודה בחודש, במקום 186. הרציונל העומד מאחורי יוזמה זו הוא שכל עובד יעבוד ארבע שעות פחות בחודש, ללא פגיעה בשכר.

מדובר ביוזמה משותפת של משרד האוצר ומשרד העבודה, בשיתוף ההסתדרות ונשיאות הארגונים העסקיים. קיצור שבוע העבודה הוא חלק מההסכם קיבוצי כללי שנחתם לפני כשנה בין יושב ראש ההסתדרות, אבי ניסנקורן, לבין יושב ראש לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שרגא ברוש, ואומץ לאחרונה על ידי שר האוצר, משה כחלון.

מדובר בפעם הראשונה מאז שנת 1995, שבה מקוצר שבוע העבודה בישראל, אולם גם לאחר הרפורמה, עובדים בישראל יעבדו 50 שעות יותר בממוצע בשנה ושעה אחת יותר בשבוע מאשר ב- OECD. ניסנקורן טען כי "זהו צעד חשוב ראשון בדרך ליעד: להביא לכך ששבוע העבודה בישראל יעמוד על 40 שעות בלבד", והשר כץ הוסיף כי "יש להמשיך את המגמה לקיצור נוסף".

מי ירוויח יותר עקב צו ההרחבה?

משמעות השינוי בחוק היא ששבוע העבודה בישראל יתקצר בשעה אחת ללא הפחתה בשכר, אלא תוך העלאת התעריף השעתי והגדלת ערך השעה לעובדים השעתיים, כך שהשכר השעתי יחושב מעתה על בסיס של 182 שעות עבודה לחודש, במקום 186 שעות.

יום העבודה המקוצר ייקבע על ידי כל מעסיק, בהתחשב בבקשות ובצרכי העובדים. כך שיום אחד בשבוע העובדים יסיימו את עבודתם שעה אחת קודם, ואם המעסיק ידרוש כי יישארו, הוא ייאלץ לשלם גמול שעות נוספות עבור אותה השעה, בתוספת של 125% לשכר.

עם זאת, בפועל השינוי רלוונטי רק לעובדים שמחתימים כרטיס נוכחות ומקבלים גמול על שעות נוספות. במקרה של עובד המרוויח שכר גלובלי, שלספירת השעות אין משמעות, לא יחול כל שינוי בתנאי עבודתו, ואף השינוי לא יחול על עובדים עצמאים.

לפיכך, ההשפעה העיקרית בעקבות השינוי בחוק תהיה על עובדים המועסקים בשעות נוספות, אשר תעריף השעה הבסיסי שלהם יעלה. מספר השעות הנוספות שמותר יהיה להעסיק עובד בשבוע יעלה מ-15 ל-16 שעות, כך שעובד שמיצה את מכסת השעות לא יעבוד פחות אך ירוויח יותר.

יותר משמרות לילה שבועיות

לצד הרווח הצפוי לעובדים שעתיים, ישנן גם השלכות שליליות בעיקר על עובדים חלשים שיצטרכו לעבוד יותר משמרות לילה, זאת מאחר שבתמורה לקיצור של שעה אחת במשך שבוע עבודה, ההסתדרות הסכימה לעלות את שעות העבודה במהלך משמרות הלילה.

לפיכך, צו ההרחבה משנה את שיטת חישוב משמרות הלילה השבועיות עבור עובדים בשכר שעתי, כך שהמעסיק יכול לדרוש מהם לעבוד יותר משמרות לילה. במקום שבע משמרות לילה על פני שלושה שבועות, ניתן יהיה להעסיק במשך שבע משמרות לילה על פני שבועיים. כך שתחול עלייה מ-50 שעות בלילה ל – 60 שעות עבודה בלילה.

כיום משמרת לילה מוגדרת כשעות העבודה אחרי השעה 22:00, והמעסיק רשאי לדרוש מעובד שבע משמרות לילה על פני שלושה שבועות, ולאחר יישום החוק יוכל המעסיק לדרוש מעובדיו שבע משמרות לילה על פני שבועיים, כך שבפועל מספר שעות העבודה בלילה יעלה מ-50 ל-60 שעות בכל שבוע.

כמו כן, כיום המעסיק יכול לדרוש מעובדיו לעבוד עד 15 שעות נוספות בשבוע, ולפי ההסכם החדש ניתן יהיה לדרוש מהם 16 שעות נוספות בשבוע. מכסת השעות הנוספות השבועיות המותרת בשבוע שבו מבוצעת עבודת לילה תהיה הפרש השעות שבין משמרת לילה לבין 12 שעות במכפלת חמישה ימי עבודה בשבוע.