אפליית שכר נגד נשים בעבודה: מתי ניתן לקבל פיצויים?

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

חוק שכר שווה לעובד ולעובדת נועד לקדם שוויון ולמנוע אפליה בין גברים ובין נשים ביחס לשכר או לגמול אחר הקשור לעבודה. במסגרת החוק נקבע כי עובדת ועובד המועסקים אצל אותו מעסיק באותו מקום עבודה, יהיו זכאים לשכר שווה עבור אותה עבודה. עוד נקבע בחוק כי חובת השוויון מתייחסת גם לטובות הנאה, תוספות, מענקים, מכסת שעות נוספות, תנאים נלווים ועוד. הזכאות לשכר שווה לעובד ולעובדת נתונה לכלל ציבור העובדים והעובדות בישראל וצריכה להינתן באופן אוטומטי על ידי המעסיק.

תיקון מספר 6 לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד הטיל חובה על כל אדם שמעסיק יותר מ-518 עובדים לערוך כל שנה דו"ח פנימי על בסיס נתונים שנאספו במקום העבודה, שבמסגרתו יפורט שכרם הממוצע של עובדיו בפילוח שיתבצע לפי סוגי עובדים, דירוגים או משרות. בדו"ח, המעסיק יפרט את פערי השכר הממוצע בין גברים ובין נשים באחוזים ביחס לכל קבוצה של עובדים במקום העבודה.

המעסיק מחויב למסור לעובדיו מידע אודות השכר של הקבוצה שאליה הוא משתייך

לפי נתוני הדו"ח הפנימי, המעסיק ימסור לכל אחד מעובדיו על בסיס שנתי מידע אודות הקבוצה שהוא משתייך אליה ויפרט את פערי השכר באותה קבוצה. יתרה מזאת, המעסיק מחויב לפרסם פעם בשנה דו"ח פומבי לציבור שיכלול את פערי השכר הממוצע של העובדים המועסקים אצלו באחוזים, באופן שלא יחשוף את כינוי קבוצות העובדים במקום העבודה ולא יאפשר זיהוי של העובדים.

במקרה של הפרת הזכות לשכר שווה לעובדת ולעובד ניתן להגיש תביעה נגד המעסיק בבית הדין האזורי לעבודה.

במסגרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה נקבע איסור אפליה בין עובדים ובין עובדות שחל על מעסיקים ביחס לקבלה לעבודה, לתנאי העבודה, לקידום, להכשרה מקצועית ולפיטורים. יש לציין כי ביצוע אפליה על ידי המעסיק בניגוד לחוק מהווה עבירה פלילית.

מעסיק יפצה עובדת בסך של 114 אלף שקלים בגין אפליה בשכר

בית הדין האזורי לעבודה קיבל לאחרונה תביעה שהגישה עובדת נגד מעסיקה בגין אפליה בשכר וקבע כי המעסיק יפצה את העובדת בסך של 114 אלף שקלים כדי להשוות את השכר שקיבלה לשכרם של עובדים גברים שעבדו בתפקידים שונים בחברה.

לפי הפרטים בפסק הדין, העובדת הועסקה בחברה פרטית שעוסקת בתחום ביצוע פרויקטים בעולם שביצעה תכנון והקמה של תשתיות ומערכות. האישה התחילה לעבוד בחברה כמתאמת פיתוח עסקי כאשר שכרה עמד על 14 אלף שקלים בתוספת החזר נסיעות בסך 2,000 שקלים. אחרי שעבדה במשך שנה בחברה, שכרה עלה ל-18 אלף שקלים בתוספת החזר נסיעות בסך של 2,500 שקלים.

העובדת גילתה כי הופלתה בשכר לעומת גברים שהועסקו בתפקיד זהה

בתפקידה האחרון בחברה, העובדת עבדה בתפקיד מנהלת פרויקט בתחום פיתוח המכירות והשיווק בחברה מקומית בחו"ל וזאת עד לפיטוריה מהחברה בשל צמצום רוחבי. לאחר פיטוריה העובדת גילתה כי הופלתה בשכר לעומת גברים שהועסקו בתפקידים זהים לשלה, אשר קיבלו החזר נסיעות חודשי בסך של 4000 שקלים לחודש, זכאות לבצע ליסינג ואישור לחנות בחניון החברה.

בתגובה, העובדת שלחה לחברה מכתב שבמסגרתו דרשה לקבל מידע אודות דרגות השכר של הגברים שמילאו תפקיד זהה לתפקיד שהיא מילאה. החברה סירבה להעביר לה את הנתונים והשיבה לה כי לא ניתן להשוות בין תנאיה ובין תנאיהם של העובדים כאמור מאחר שההשכלה, הוותק והניסיון המקצועי שלהם עולים משמעותית על שלה.

העובדת טענה כי קיימים פערי שכר משמעותיים בינה ובין חמישה גברים שעובדים בחברה. לגרסתה בעוד היא קיבלה שכר חודשי בסך של 18 אלף שקלים, גברים שעובדים בחברה קיבלו שכר שנע בין 28 אלף שקלים ועד 33 אלף שקלים. על כן, היא דרשה לקבל את הזכויות הסוציאליות הנלוות שמגיעות לה, הפרשי שכר, מענק פרישה ופיצויים בגין עוגמת נפש.

המעסיק חויב לספק לעובדת את המידע שביקשה אודות שכר העובדים

שופטי בית הדין לעבודה קבעו כי החברה מחויבת לספק לעובדת את המידע שביקשה ולכן הוציאו צו לגילוי מסמכים. השופטים קבעו כי עבודתה של האישה הייתה שוות ערך מבחינת המיומנות, המאמץ, הכישורים והאחריות לעבודתם של הגברים בחברה.

על כן, השופטים פסקו לעובדת פיצויים עבור הפרשי שכר בסך של 48 אלף שקלים, אשר מבטאים את הפער בין שכר העובדת ובין השכר הקרוב ביותר לשכרה בקרב קבוצת ההשוואה. נוסף על כך, נקבע כי החברה תפצה את העובדת עבור הוצאות נסיעה, בסך 9,000 שקלים, הפרשות לפנסיה בסך 7,000 שקלים כמו גם פיצוי בסך 50 אלף שקלים מכוח הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. כמו כן, החברה חויבה לשאת בהוצאות המשפט של העובדת בסך של 20 אלף שקלים.

סע"ש 969-08-15