עבודה בשעות נוספות בניגוד לחוזה עבודה עם המעסיק, האם העובד יקבל פיצויים?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע כי כל עבודה החל מהדקה הראשונה, אשר עוברת את מכסת השעות ביום עבודה מלא או בשבוע עבודה מלא מוגדרת כהעסקה בשעות נוספות. על כן, עבודה כזו מזכה את העובד שביצע אותה בגמול על ביצוע שעות נוספות.

יש לציין כי באופן כללי, קיים איסור על עבודה בשעות נוספות וזאת בכפוף לחריגים שהוגדרו בחוק. במהלך השנים, משרד העבודה פרסם היתרים כלליים והיתרים ספציפיים שמאפשרים למעסיקים להעסיק עובדים בשעות נוספות בכפוף לעמידה בתנאים שפורטו בהיתר. לצורך קבלת גמול עבור עבודה בשעות נוספות ייבחן האם העובד עבר את מכסת העבודה היומית שלו וברגע שעשה זאת, שעות אלו ייחשבו לו כשעות נוספות.

תפקידים שאינם מזכים בקבלת גמול עבור ביצוע שעות נוספות

סעיף 30 לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע מספר תפקידים שאינם מזכים בקבלת גמול עבור ביצוע שעות נוספות כגון עובדי שירות בתי הסוהר, שוטרים, עובדי מדינה שמחויבים לעמוד לרשות העבודה גם מעבר לשעות הרגילות, אנשי צוות אוויר, מלחים ויורדי ים, עובדים בתפקידי הנהלה ובתפקידים המחייבים מידה מיוחדת של אמון אישי. נוסף על כך, גם עובדים שתנאי עבודתם אינם מאפשרים למעסיק לפקח על שעות העבודה והמנוחה שלהם, לא יהיו זכאים לקבל גמול עבור שעות נוספות.

גמול השעות הנוספות שיינתן לעובד עבור עבודה ביום חול ישולם לו לפי תעריף של 125% עבור השעתיים הנוספות הראשונות ביום העבודה ו-150% מהשכר מהשעה השלישית ואילך. גם כאשר עובד עבד לפי תקן יום העבודה ולא עבר את מכסת השעות היומית שלו אך בחישוב שבועי הוא עבר את מכסת השעות המלאה שעומדת על 42 שעות, הוא יהיה זכאי לקבל שעות נוספות עבור שעות העבודה שביצע מעבר ל-42 שעות שבועיות.

כיצד ניתן להוכיח תביעה לגמול שעות נוספות בבית הדין לעבודה?

בהגשת תביעה לבית הדין לעבודה נגד המעסיק בגין גמול שעות נוספות, העובד יצטרך לתת תחילה גרסה עובדתית מינימלית שתבסס את טענתו בדבר עבודה בשעות נוספות. במקרה כזה נטל השכנוע יעבור למעסיק שיצטרך לשכנע כי העובד לא עבד בשעות הנוספות כפי שטען. אם המעסיק לא הצליח לשכנע את בית הדין שהעובד לא הועסק בשעות נוספות, בית הדין יחייבו לשלם לעובד את הסכומים שמגיעים לו.

אם העובד לא הצליח לעמוד בנטל הראשוני ובית הדין דחה את טענתו בדבר עבודה בשעות נוספות, המעסיק יהיה פטור מתשלום גמול שעות נוספות וזאת גם במצב שבו הוא לא הציג לבית המשפט דו"חות נוכחות של העובד.

מעסיק ישלם 85 אלף שקלים לעובדת שביצעה שעות נוספות ללא אישורו

בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגישה עובדת נגד מעסיקה בגין שעות נוספות שביצעה אך לא קיבלה עבורן כל גמול. השופט קבע שהעובדת הוכיחה כי עבדה בשעות נוספות וכי המעסיק אף היה מודע לעבודתה בשעות אלה.

לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, המעסיק הוא חברה בע"מ שמנהלת רשת מרפאות לטיפולים אסתטיים והעובדת הועסקה אצלו במחלקת הכספים. בסוף חודש דצמבר בשנת 2015 העובדת הגישה תביעה לתשלום פיצויי פיטורים. בחודש ספטמבר בשנת 2016 במסגרת דיון קדם משפט, העובדת ביקשה לתבוע גמול עבור עבודתה בשעות נוספות והפרשי פנסיה וזאת תוך שינוי של תביעתה בהתאם.

בית הדין התיר לעובדת לתקן את תביעתה ולהוסיף תביעה בגין גמול עבור עבודה בשעות נוספות. במסגרת התביעה העובדת טענה כי עבדה שעות רבות מעבר למשרה שסוכמה עימה בהיקף של 153 שעות חודשיות. על כן היא עתרה לחיוב המעסיקה בתשלום סך של 91,900 שקלים עבור הפרשי שכר וגמול עבור עבודה בשעות נוספות.

מנגד, המעסיקה טענה שבהסכם העבודה שנכרת עם העובדת צוין במפורש כי העובדת אינה רשאית לבצע שעות נוספות מעבר לשעות העבודה אלא אם קיבלה לכך אישור מראש מהמעסיקה.

המעסיקה טענה כי חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל ביחס לעובדת

נוסף על כך, המעסיק טען כי מתוקף תפקידה הבכיר של העובדת, חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל ביחס אליה. המעסיק הוסיף כי תפקידה של העובדת חייב מידה רבה של אמון ולכן ניתן לה חופש פעולה בכל הקשור לגיבוש מסגרת עבודתה. כמו כן נטען כי העובדת לא ראתה לנכון לדרוש דבר מהמעסיקה במהלך תקופת עבודתה ולכן הדבר מוכיח שהיא מעולם לא נדרשה לעבוד בשעות נוספות.

השופט קבע כי תפקידה של העובדת לא היה תפקיד הנהלה או תפקיד שדורש מידה מיוחדת של אמון אישי באופן שמוציא את העסקת התובעת מתחולת החוק. השופט הוסיף כי לא נמצא שהמעסיקה נתנה לעובדת להחליט באופן עצמאי ביחס לשעות עבודתה וכי היה עליה לפעול לפי הנחיותיה של מנהלת החשבונות הראשית אצל המעסיקה.

השופט ציין כי אמנם שכרה של העובדת היה גבוה מהשכר הממוצע במשק אך המעסיקה לא הוכיחה מה היה שכרם של יתר עובדיה ונראה שלמעט טלפון נייד שקיבלה מהמעסיקה, העובדת לא זכתה לתנאי עבודה מיוחדים ביחס ליתר העובדים.

לא הוכח שהעובדת שימשה כחלק משכבת ההנהלה הבכירה אצל המעסיקה

עוד נקבע כי לא הוכח שלעובדת ניתנה אחריות מיוחדת שעולה על אחריותו של כל עובד אחר בשירות המעסיקה במסגרת עבודתו. עוד צוין כי לא נמצאה זיקה קרובה ומיוחדת של העובדת לתפקיד הנהלה, לא הוכח שהיא הייתה שותפה לסודות המעסיקה או ששימשה חלק משכבת ההנהלה הבכירה של המעסיקה.

השופט הוסיף כי התנאים בהסכם העבודה של העובדת שלפיהם אין לה הרשאה לעבוד בשעות נוספות מבלי שקיבלה אישור לכך מראש ובכתב נכתבו כלאחר יד ובפועל לא הייתה למעסיקה כל כוונה לאכוף אותם.

העובדת הוכיחה שעבדה בשעות נוספות לצורך ביצוע כל המטלות שהוטלו עליה

יתרה מזאת נקבע כי העובדת הוכיחה שעבדה בשעות נוספות לצורך ביצוע כל המטלות שהוטלו עליה במסגרת תפקידה, כאשר המעסיקה הייתה מודעת לעבודתה בשעות אלו. על כן, נקבע כי העובדת זכאית לתשלום עבור עבודתה בשעות שחורגות מהיקף המשרה שסוכם בין הצדדים.

בסופו של דבר השופט קבע כי העובדת תקבל מהמעסיקה פיצוי בסך של 84,929 שקלים עבור עבודה בשעות נוספות בתוספת 5,000 שקלים עבור הוצאות משפט.

ס"ע 32229-12-15