הפרת חובת המעסיק להפריש כספים לביטוח פנסיוני של עובד, מתי ייפסקו פיצויים?

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

מכוח צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, החל משנת 2008, כל מעסיק מחויב לבטח את עובדיו בביטוח פנסיוני שמתבצע באמצעות הפרשת כספים, גם מצד העובד וגם מצד המעסיק, לביטוח הפנסיוני של העובד. יתרה מזאת, המעסיק מחויב גם להפריש סכומים מסוימים לקרן פיצויי הפיטורים של עובדיו. שיעור ההפרשות מהשכר, החל מחודש ינואר בשנת 2017 הוא 18.5% משכרו של העובד, אשר מתוכם 6% על חשבון העובד והיתר על חשבון המעסיק, כאשר חלק המעסיק נחלק להפרשות מעסיק לרכיב תגמולים בשיעור של 6.5% מהשכר ולהפרשות מעסיק לרכיב פיצויים בשיעור של 6%.

עובד רשאי לבחור את סוג הביטוח הפנסיוני שבו הוא מעוניין להיות מבוטח

לעובד מוקנית זכות לבחור את סוג הביטוח הפנסיוני שבו הוא רוצה להיות מבוטח ואת הגוף הספציפי שבו ינוהל הביטוח הפנסיוני ושאליו יופרשו הכספים כאמור. הפרשות החובה מחושבות לפי שכר הבסיס ברוטו של העובד ללא שעות נוספות או לפי השכר הממוצע במשק, לפי הנמוך מבין השניים. חשוב להבהיר כי במקומות עבודה שבהם קיים הסדר מיטיב בביטוח פנסיוני עם העובדים, המעסיק יהיה מחויה להפריש סכומים לפי הסדר זה וזאת גם אם תנאיו עדיפים על התנאים שנקבעו בצו ההרחבה כאמור.

הפרשת כספים לביטוח פנסיוני היא חובה של המעסיק והעובד אינו רשאי לוותר עליה כאשר מעסיק שלא מבצע הפרשות לביטוח פנסיוני עלול להיחשף לתביעות כספיות מצד העובד ולקנסות מהיחידה לאכיפת חוקי עבודה במשרד העבודה.

עובד שהגיע לגיל פרישת חובה והמשיך לעבוד יהיה זכאי להפרשת תשלומים לביטוח פנסיוני

החובה להפריש כספים לביטוח הפנסיוני של העובד חלה ביחס לכל עובד מעל גיל 21 וכל עובדת מעל גיל 20. גם עובד שהגיע לגיל פרישת חובה העומד כיום על 67 וממשיך לעבוד, יהיה זכאי להפרשת תשלומים לביטוח פנסיוני. לעומת זאת, עובד חדש שנקלט לעבודה לאחר גיל פרישת חובה, יהיה זכאי להפרשות לביטוח הפנסיוני אם הוא פוטר או פרש לפני גיל פרישת חובה או שאינו מקבל קצבה מלבד גמלאות וקצבאות של המוסד לביטוח לאומי.

המעסיק מחויב להעביר את הסכומים לגוף שמנהל את הביטוח הפנסיוני של העובד תוך 7 ימי עסקים מיום תשלום המשכורת או תוך 15 יום מתום החודש שעבורו משולמים הכספים וזאת לפי המוקדם מביניהם. במצב שבו המעסיק לא העביר את הכספים עד לתאריך ה-15 לחודש, הוא יחויב בתשלום ריבית פיגורים לגוף המבטח.

איחור בהעברת סכומים לפנסיה מצד המעסיק עשוי להיחשב להלנת שכר

במקרה שמעסיק לא העביר את הכספים תוך 31 יום מהמועד שבו הוא היה צריך לשלם את השכר לפי החוק, הדבר ייחשב להלנת שכר ביחס לסכומים אלו וזאת גם אם השכר שולם לעובד במועד. חשוב לצין כי מעסיק שניכה משכר העובד את חלקו ולא העביר סכומים אלו לגוף המבטח תוך 40 יום מהמועד שבו הוא היה צריך לשלם את השכר לפי החוק, ייחשב כמי שביצע עבירה פלילית ולפיכך יהיה צפוי לקנס או לעונש מאסר.

כאשר המעסיק מפר את חובתו כלפי העובד כאמור, העובד רשאי להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה, להגיש תביעה נגדו לבית הדין האזורי לעבודה ולתבוע מהמעסיק באופן רטרואקטיבי את חלקו בסכומים שהיה צריך להעביר לגוף המבטח. נוסף על כך, העובד יוכל לתבוע נזקים נוספים שנגרמו לו בעקבות התנערות המעסיק מחובתו.

עובדת שלא הופרשה לה פנסיה כדין קיבלה מהמעסיק פיצוי בסך 65 אלף שקלים

בית הדין לעבודה בבאר שבע פסק פיצוי בסך 65 אלף שקלים לעובדת מדינה שלא הופרשה לה פנסיה כדין ובתלושי השכר שקיבלה נרשם מידע מטעה ביחס לכך.
העובדת הועסקה בחוזה מיוחד למשך תקופה של 3 שנים ובהמשך הוכרה כעובדת מדינה. בתביעתה היא טענה כי היא זכאית לקבל פנסיה תקציבית עבור תקופת העסקתה. עם זאת, בחוזה המיוחד צוין כי חוק הגמלאות לא חל על התקופה שבה היא הועסקה בחוזה מיוחד.

בית הדין לעבודה פסק לעובדת פיצוי בסך 15 אלף שקלים בגין אי הפרשה לקרן הפנסיה של פנסיה צוברת. כמו כן צוין כי המדינה הפסיקה להפריש לעובדת כספי פנסיה ללא ידיעתה, תוך גביית דמי ניהול, כאשר בתלושי השכר של העובדת צוינו פרטים שגויים ביחס לזכויות הפנסיה שלה שאף עלו לכדי מצג שווא שיש בו להטעות את העובדת לחשוב שהיא מבוטחת במסלול פנסיה שונה מהמסלול לו היא זכאית.

נוסף על כך, בית הדין קבע כי העסקה שכוללת דיווח שגוי בתלושי השכר ביחס למסלול הביטוח הפנסיוני במשך 7 שנים, כאשר בפועל העובדת לא בוטחה בביטוח פנסיוני כלשהו, מצדיקה פסיקת פיצוי לעובדת. על כן נקבע כי המדינה תשלם לעובדת פיצוי נוסף בסך של 50 אלף שקלים בגין העסקה ללא הפרשות פנסיוניות ודיווח שגוי בתלוש השכר במשך תקופה ארוכה. כמו כן, בית הדין חייב את המדינה בהוצאות משפט ובשכר טרחת עו"ד בסך כולל של 10,000 שקלים.

18328-07-15