האם מכתב פיטורים יכול לשמש כעילה לתביעת לשון הרע?

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

פיטורי עובד גורמים בין היתר להפסקת עבודתו ולפגיעה קשה בהכנסתו, ומשפיעים גם על החיסכון של העובד לפנסיה ועל הכיסוי הביטוחי שהביטוח הפנסיוני מעניק לו. כדי שהפיטורים ייחשבו לחוקיים, הם צריכים להתנהל לפי הכללים שנקבעו בחוק ובפסיקת בתי הדין לעבודה.

מעסיק שהחליט לפטר עובד מחויב לזמנו לשיחת שימוע, ולתת לו התראה סבירה של יומיים או שלושה ימים מראש לכל הפחות. מטרת השימוע היא לנהל שיח כנה ואמיתי בין המעסיק לבין העובד אשר במסגרתו כל צד יוכל להעלות את טיעוניו. המעסיק מחויב לערוך שימוע לעובד לפני שקיבל את ההחלטה הסופית בדבר פיטוריו.

המעסיק מחויב למסור לעובד הודעה מוקדמת על פיטורים בכתב

אם מעסיק החליט לפטר עובד הוא מחויב למסור לו הודעה מוקדמת על כך בכתב. הודעה זו מכונה מכתב פיטורים. המעסיק אינו רשאי לפטר עובד מהעבודה באופן מידי. במהלך תקופת ההודעה המוקדמת העובד ממשיך לעבוד, לקבל שכר מהמעסיק וכל זכויותיו נשמרות. תקופת הודעה מוקדמת נחשבת לתקופת עבודה לכל דבר ועניין ולכן לעובד אין זכות להחליט שאינו מגיע לעבודה במקרה של פיטורים. אם המעסיק לא ויתר על שירותיו, העובד יחויב להתייצב לעבודה במשך כל תקופת ההודעה המוקדמת.

מעסיק שמעוניין להפסיק את העסקת העובד באופן מידי רשאי לוותר על העסקתו בתקופת ההודעה המוקדמת אך עליו לשלם לו תשלום ששווה לגובה השכר שהיה מקבל אם היה ממשיך לעבוד, אך ללא התנאים הסוציאליים.

האם מכתב פיטורים יכול לשמש כעילה לתביעת לשון הרע?

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע שמכתב פיטורים, חריף וחמור ככל שיהיה לא יכול לשמש כבסיס לתביעת לשון הרע נגד המעסיק. לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, העובד הועסק בתפקיד טכנאי בחברה להטמעת תוכנה בבתי עסק. כ-10 שנים לאחר תחילת העסקתו בחברה הוא זומן לשימוע שבו נמסר לו כי אבד בו האמון וכי המעסיק אינו שבע רצון כלל מעבודתו. זאת לאחר שאחת העובדות טענה שהטכנאי התבטא נגד מנכ"ל החברה וכינה אותו "נוכל גדול".

הטכנאי הצהיר על ימי מחלה למשך שבועיים, אשר בסופם הוא זומן לשימוע נוסף שנערך בנוכחות עורך דינו. בשימוע התברר כי הטכנאי התחבר שלוש פעמים למחשב של לקוחה ללא הצדקה וללא רשות. הטכנאי אף לא תיעד את הכניסה למחשב והתנתק בכל פעם שעובד אחר של החברה זיהה את הכניסה וביקש לדעת מי מחובר למחשב.

העובד הואשם בחבלה מכוונת ובגרימת נזק מכוון ללקוח

במכתב הפיטורים שנמסר לעובד הוא הואשם בחבלה מכוונת שהתבטאה בכך שפרץ למחשב של לקוח וגרם לו לנזק מכוון. בעקבות התנהלות העובד המעסיק החליט לשלול ממנו חלף הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים.

בתגובה, העובד הגיש תביעה נגד המעסיק לקבלת פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת בסך כולל של 90 אלף שקלים. כמו כן, העובד דרש פיצוי בסך של 55 אלף שקלים עבור פיטורים שלא כדין וללא שימוע, פיצוי בסך של 50 אלף שקלים עבור עוגמת נפש ופיצוי של 50 אלף שקלים בגין לשון הרע.

מנגד, המעסיק טען כי העובד הפר את חובות הנאמנות והאמון שלו כלפי החברה ופעל כדי לפגוע בה בכך שביצע עבירות מחשב שונות.

המעסיק לא הוכיח כי הדברים שיוחסו לעובד באשר למנכ"ל החברה אכן נאמרו על ידו ולא הובאה כל עדות מפיו של עד ששמע ממקור ראשון את העובד אומר את הדברים.

לא הוכח שהעובד חדר במזיד למחשב של הלקוחה

לאחר שבחן את כלל העדויות והראיות בית הדין קבע כי לא הוכח שהעובד חדר במזיד למחשב של לקוחה ללא רשות. בית הדין התרשם כי לנוכח האווירה המתוחה במשרד העובד פחד לומר את האמת ולכן החליט לשמור על זכות השתיקה בשימוע שנערך לו.

בית הדין הוסיף כי שתיקת העובד גרמה לחברה להסיק שאין לו טענות הגנה ולכן פיטוריו בעילה זו נעשו כדין. עוד נקבע שהעובד לא זכאי לקבל פיצוי בגין עוגמת נפש מאחר שפיטוריו נעשו כדין והוא שיקר לחברה וחדר למחשב של לקוחה מבלי שהתבקש לבצע זאת.

מכתב פיטורים חריף ככל שיהיה לא יכול להוות בסיס לתביעת לשון הרע

נוסף על כך, בית הדין קבע שמכתב פיטורים חריף ככל שיהיה, אינו יכול להוות בסיס לתביעת לשון הרע נגד המעסיק. לפי קביעת בית הדין לעובד אין זכות מוקנית בנוגע לדברים שנכתבים או שייכתבו בנוגע אליו במכתב הפיטורים.

עוד נקבע שאין במכתב הפיטורים לשון הרע מאחר שהעובד הוא הגורם שבוחר להציג את המכתב לצדדים שלישיים, המכתב נמסר לעובד והוא רשאי לעשות איתו כל שיחפוץ. יובהר כי לפי סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע, עילה בגין הוצאת דיבה תתגבש בכפוף לעמידה בשני תנאים מצטברים, התנאי הראשון הוא פרסום של הביטוי והפצתו לאדם או יותר חוץ מהאדם הנפגע, ואילו התנאי השני הוא כי הביטוי שפורסם יהיה בעל פוטנציאל פגיעה בשם הטוב, במשרה, בעסק או במשלח יד.

סע"ש 43602-11-18