פיטורי עובד בסמוך לגיל פרישה, מתי ניתן לתבוע פיצויים מהמעסיק?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

בישראל גיל הפרישה לנשים הוא 62 ולגברים הוא 67. בעוד המחוקק אינו אוסר באופן מפורש על פיטורים של עובד בסמוך להגיעו לגיל פרישה, בסעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה נקבע מפורשות בין היתר כי למעסיק אסור להפלות בין עובדיו בעקבות גילם בכל הקשור לפיטורים מהעבודה. פיטורים בשל גיל הם אכזריים מאוד כלפי עובד מבוגר מאחר שמעבר לפגיעה במקור הפרנסה של העובד הוא מתמודד גם פגיעה משמעותית בדימוי העצמי ובתחושת החיוניות.

אם עובד יצליח להוכיח שהסיבה היחידה לפיטוריו היא גילו המבוגר, הם ייחשבו לפיטורים שלא כדין ולפיכך העובד יוכל לקבל פיצויים בכפוף לקבלת תביעתו או להמשיך לעבוד במקום העבודה אם הוא יגיש בקשה לצו מניעה נגד פיטוריו ובקשתו תתקבל.

מאחר שלעובד יהיה קשה מאוד להוכיח שפיטוריו נבעו אך ורק מגילו המבוגר, נטל ההוכחה להוכיח כי הפיטורים נעשו בשל שיקולים ענייניים ולא בעקבות גילו המבוגר של העובד יהיה על המעסיק.

הסוואת פיטורים בעקבות גיל מבוגר

מעסיקים רבים בוחרים להסוות את העובדה שפיטורי עובד נעשו בעקבות גילו המבוגר כדי להימנע מסנקציות ומהתמודדות עם ההשלכות המשפטיות של הפיטורים. על כן, במקרים רבים ניתן לראות שמעסיקים מנסים לייחס לעובדיהם המבוגרים בעיות משמעת או ירידה בביצועים במקום העבודה. במקרים אחרים המעסיק יכול לטעון שפיטורי העובד המבוגר בסמוך לגיל הפרישה בוצעו דווקא בשל שיקולי התייעלות וקיצוצים בכוח האדם במקום העבודה.

כדי לבסס הגנה מפני פיטורים בסמוך לגיל פרישה ולהתמודד בהצלחה עם טענות של המעסיק בדבר בעיות משמעת או ירידה בתפקוד, חשוב לשמור על מכתבי הערכה מלקוחות ומהמעסיק, תיעוד של קבלת העלאות שכר בעקבות תפקוד טוב ועוד, כאשר תיעוד זה יוכל לשמש את העובד המבוגר בבוא היום לצורך התמודדות עם טענות המעסיק כאמור.

עובד שיצליח להוכיח כי פוטר מעבודתו שלא כדין יוכל לקבל פיצויים בגין הפיטורים. נוסף על כך העובד יוכל לתבוע פיצויים מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה בגין נזק לא ממוני שאינו ביחס ישיר לנזק הכספי שנגרם לו כפיצוי על עוגמת נפש שנגרמה לו וחוסר תום לב של המעסיק כלפיו.

פיצוי על עוגמת נפש בסך 200 אלף שקלים לגננת שפוטרה בסמוך לגיל פרישה

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגישה גננת נגד משרד החינוך, לאחר שפוטרה מעבודתה בתאריך 31.8.18, כחמישה עשר חודשים לפני הגיעה לגיל פרישה. לאחר שבחנה את מכלול העדויות והראיות השופטת פסקה לגננת פיצוי בסך 180 אלף שקלים על עוגמת נפש לאחר שקבעה שנמצאו כשלים בהליך השימוע שנערך לגננת ושמשרד החינוך לא עשה מאמץ מספק למצוא הסדר חלופי ופחות פוגעני לפיטורים בהתחשב בגיל ובוותק של הגננת.

לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, הגננת בעלת תואר ראשון בחינוך אקדמאי עם התמחות בגיל הרך ותואר שני במדעי היהדות וחינוך, בעלת תעודת גננת מוסמכת ותעודת הוראה. תקופת העבודה של הגננת החלה בתאריך 1.10.99 והסתיימה בפיטוריה בתאריך 31.8.18 כאשר בשנת 2005 הגננת קיבלה קביעות במשרד החינוך.

הגננת טענה בין היתר כי המפקחת רצתה לפטרה כבר בשנת 2014 וביקשה להעבירה מתפקיד של ניהול גן לתפקיד של גננת משלימה, אך הגננת ערערה על כך, ערעורה התקבל והיא חזרה לתפקד כמנהלת הגן. הגננת טענה כי קיבלה זימון לשימוע בתאריך 3.5.18 ובשימוע לא פורטו הטענות שעומדות בבסיס ההזמנה לשימוע. כמו כן נטען כי בתאריך 31.5.18 נשלח לגננת מכתב פיטורים בעקבות תפקוד לקוי בגן, כשלים חינוכיים וחוסר הפנמה של הכשלים מצידה.

מנגד, משרד החינוך טען בין היתר כי בשנותיה הראשונות בתפקיד עבודתה של הגננת הייתה משביעת רצון אך בשנים האחרונות עלו טענות רבות נגדה ושביעות הרצון מתפקודה כמנהלת גן פחתה משמעותית. עוד נטען כי פיטורי הגננת נבעו משיקולים חינוכיים מקצועיים בלבד לנוכח תפקודה המקצועי הירוד.

הליך הפיטורים בוצע בחוסר רגישות מספק לנוכח הוותק הרב של הגננת

השופטת קבעה כי אמנם לא נפל פגם מהותי בפיטוריה הפדגוגיים של הגננת אשר מצדיק את התערבות בית הדין באמצעות ביטול הפיטורים והחזרתה לעבודה, אך הוסיפה כי ההליך בוצע בחוסר רגישות מספק לנוכח הוותק הרב של הגננת ומועד הפיטורים, כחמישה עשר חודשים לפני הגיעה לגיל פרישה. עוד קבעה השופטת כי משרד החינוך לא שקל די הצורך חלופות אחרות מלבד פיטורים.

על כן, השופטת קבעה כי משרד החינוך יפצה את הגננת בסך של 180 אלף שקלים בגין עוגמת נפש שנגרמה לה בתוספת 20 אלף שקלים עבור שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.

סע"ש 19327-12-20