ניכוי כספים ששולמו בטעות לעובד על ידי המעסיק, מה קובע החוק?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

סעיף 25 לחוק הגנת השכר קובע באופן ברור מהם הניכויים המותרים לניכוי משכרו של העובד על ידי המעסיק. בסעיף לא צוין כי מעסיק ששילם בטעות תשלומים לעובד, רשאי לנכות משכרו את הסכום ששולם בטעות.

לפיכך, מעסיק אשר שילם לעובד בטעות תשלומים כלשהם, אינו רשאי לנכות תשלומים אלו משכר העובד על דעת עצמו. המעסיק יהיה רשאי לנכות את התשלומים האלו רק אם העובד הסכים לכך בכתב, כאשר אין מחלוקת ביחס לעצם הטעות וביחס לגובה הסכום ששולם בטעות.

במקרה כזה סכום הניכוי החודשי שהמעסיק יוכל לנכות משכרו של העובד יהיה לכל היותר רבע מהשכר החודשי. אם העובד לא הסכים בכתב לניכוי הכספים ששולמו לו בטעות, או שקיימת מחלוקת בינו ובין המעסיק לגבי עצם הטעות או לגבי גובה הסכום שיש להחזיר, המעסיק מחויב להגיש תביעה כנגד העובד בבית הדין לעבודה. במסגרת התביעה המעסיק יוכל לדרוש את השבת הכספים ששולמו לעובד בטעות מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט.

בית הדין לעבודה יכול לפטור את העובד מהשבת הכספים למעסיק אם הדבר אינו צודק

בית הדין לעבודה יכול לפטור את העובד מהשבת הכספים למעסיק אם ישתכנע בכך שהדבר אינו צודק בנסיבות העניין. במסגרת שיקולי בית הדין הוא עשוי לבחון את משך התקופה שבמהלכה שילם המעסיק לעובד את התשלומים בטעות.

נוסף על כך יבחן בית הדין בין היתר האם המעסיק הסכים בהתנהגותו לשאת בתוצאות הטעות והאם נהג בתום לב. כמו כן ייבדק האם העובד נהג בתום לב והאם הוא הסתמך על התשלומים שקיבל בטעות.

שכרו של קצין המשטרה שולם לו ביתר במשך עשור עקב טעות

בית הדין הארצי לעבודה קיבל ערעור שהגיש קצין משטרה בדרגת רב פקד על החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. בערעור נקבע כי ההטבה שקיבל הקצין במשכורתו נבעה מהתרשלות המשטרה בכך שלא גילתה את טעותה בחישוב שכרו במשך 10 שנים. צוין כי העובד הסתמך על השכר שקיבל ולכן לא מוצדק לדרוש ממנו להחזיר 20% משיעור ההטבה שקיבל במהלך השנים.

לפי העובדות שצוינו בערעור, הקצין עבד במשטרה כרופא ובמהלך 10 שנים הוא קיבל את שכרו לפי דרגת סגן ניצב כאשר בפועל הוא שירת בתקן של רב פקד. לאחר שגילתה המשטרה על הטעות היא הפסיקה את התשלום שבוצע ביתר והודיעה לקצין כי תנכה משכרו כל סכום ששולם לו כתוצאה מהטעות.

בית הדין האזורי לעבודה חייב את הקצין להחזיר 20% מהשכר שקיבל ביתר

בית הדין האזורי לעבודה קבע כי מן הראוי להטיל על המשטרה לשאת ב-80% מההטבה ששולמה לקצין, ולחייבו להחזיר רק 20% מהסכום ששולם לו ביתר.

הקצין טען כי אי תיקון הטעות במשך עשור על ידי המשטרה מקנה לו זכות להימנע מהשבת הכספים. לדבריו, הטעות שביצעה המשטרה נמשכה במשך שנים ארוכות שבמהלכן נוצרה לו הסתמכות ביחס לשכרו. לפי גרסת הרופא, התעשרותו לא הייתה שלא כדין מאחר שהוא לא הפר כל חוק או חוזה, והרשלנות במקרה זה מיוחסת באופן בלעדי למשטרה שלא גילתה את החריגה במשך עשור.

המשטרה טענה כי הרופא היה צריך לדעת שאינו זכאי לשכר הגבוה שקיבל

מנגד, המשטרה טענה כי הרופא היה צריך לדעת שאינו זכאי לשכר שווה בערכו לזה של קצין בדרגת סגן ניצב. עוד נטען כי אין להנציח את הטעות רק משום שלקח זמן רב לגלותה. לפי גרסת המשטרה, הקצין ידע או שהיה עליו לדעת על ההטבה שניתנה בטעות מיד כשהחל לקבלה, ולכן בהתאם לחוק עשיית עושר ולא במשפט הוא חייב להשיב את הכספים שקיבל ביתר.

שופטת בית הדין הארצי לעבודה ציינה כי התרשלותה של המשטרה לא שוללת באופן מוחלט את זכותה של המשטרה להשבה. עם זאת, צוין כי סעיף 2 לחוק עשיית עושר ולא במשפט קובע כי בית המשפט רשאי לפטור את הזוכה מהשבת הכספים, אם קיימות נסיבות שעושות את ההשבה לבלתי צודקת.

לא הוכח כי הרופא התנהל בחוסר תום לב

בבחינת נסיבות המקרה ציינה השופטת כי המשטרה התרשלה במשך עשור כאשר לא גילתה את הטעות כאמור. עוד הובהר כי לא הובאה בפני בית הדין כל ראיה לחוסר תום ליבו של הקצין שקיבל את התשלומים והסתמך על שכרו.

בסופו של דבר הערעור התקבל ונקבע כי בנסיבות אלה אין לחייב את הקצין להשיב למשטרה 20% מהשכר העודף שקיבל.

עע 39/99